פסק-דין בתיק תא"מ 13529-11-10

1.                  תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 36,736 ש"ח בגין תמורת שירותי ייעוץ וטיפול בהעלאת דרגת התקצוב ממשרד החינוך  לבית ספר אלכוארזמי בטמרה לשנת הלימוד התשס"ז, בהתאם להסכם בכתב בין הצדדים מיום 10.6.07 המתייחס הן לבית הספר לעיל והן לבית ספר השאם אבו רומי בטמרה.

2.                  התביעה החלה דרכה כתביעה על סכום קצוב שהוגשה בלשכת ההוצל"פ בנצרת ביום 28.7.10, והועברה לבית משפט זה ביום 2.12.10 בהתאם להחלטת כב' הרשמת אינעאם דחלה-שרקאוי. ביום 14.2.11 נעתר כב' הרשם נדים מורני לבקשת הרשות להתגונן שהגישה הנתבעת, והתיק עבר לדיון בסדר דין מהיר בפניי.

3.                  הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: " חוק בתי המשפט"), כולל אפשרות של דחיית התביעה, לאחר הגשת סיכומי הצדדים בכתב.

4.                  התובעת טוענת כי מילאה התחייבותה על פי ההסכם, וביצעה בדיקה, ייעוץ וטיפול בשעות תקן לשנת הלימודים התשס"ז. לטענת התובעת, בזכות שירותיה, זכתה הנתבעת לתוספת תקבול ממשרד החינוך בשיעור חודשי בסך של 14,685.68 ש"ח, ובמהלך שנת הלימוד התשס"ז זכתה הנתבעת לתוספת תקבול שנתית בסך של 176,228 ש"ח.

5.                  התובעת טוענת כי על אף שהינה זכאית על פי ההסכם בין הצדדים, לתשלום בשיעור של 15% מערך הסכום הנוסף שהתווסף בתקציב בין השנים התשס"ז-התשס"ט בתוספת מע"מ כחוק (ואיני נדרשת לחוות דעה ביחס לפרשנות זו של התובעת ע.א.) ושלחה ביום 29.6.09 חשבון פרפורמה לנתבעת בסך של 30,531 ש"ח כולל מע"מ (קרן נכון לחודש אוגוסט 2007) בגין שנת התשס"ז, הרי שסכום זה לא שולם לתובעת חרף כל פניותיה לנתבעת לסילוק החוב ומכתב התראה בטרם נקיטת הליכי הוצל"פ.

6.                  אשר על כן, טוענת התובעת בסיכומיה כי הנתבעת חייבת לשלם לה סך של 45,136 ש"ח (כולל מע"מ בשיעור של 17% וריבית והצמדה נכון לחודש נובמבר 2012), מכח דיני החוזים וחובת תום הלב בקיום חוזה ו/או מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

7.                  התובעת הטעימה בסיכומיה כי התיקון שבצעה התובעת הינו תקון מכסה בנוגע למגמות ולא תיקון מספרי התלמידים כפי שציין נציג הנתבעת בעדותו בעדותו, משום שמספר התלמידים ממילא הוזן כנכון במערכת הממב"ס הבית ספרית. התובעת הבהירה כי עבודתה התמקדה בהגדלת מכסת התלמידים במגמה מסויימת בכדי שכל התלמידים יקבלו את המקדם הגבוה של אותה מגמה בשונה ממקדם ברירת מחדל וכי עבודתה זו ולא תיקון מספר התלמידים היא שהובילה להגדלת התמורה. בענין זה העיד נציג התובעת: "מספר התלמידים לא השתנה. המכסה של התלמידים במגמה עצמה שהשתנתה וזה לא מבוצע דרך מערכת בית ספר ממב"ס (פרו' עמ' 11 ש' 16-19).

8.                  הנתבעת טוענת כי ההסכם לא נערך ו/או לא נכרת כדין בעיקר עקב העדר חתימה על ההסכם של החשב המלווה שמונה לנתבעת מטעם משרד הפנים, ובהתאם לסעיף 142ג(א)(5) לפקודת העיריות [נוסח חדש], התשכ"ה-1965 (להלן: " פקודת העיריות"), ואי אישורו את התחייבותה הכספית של הנתבעת האמורה בהסכם. בנוסף, טענה הנתבעת בסיכומיה כי לא ניתנה חוות דעת משפטית לגבי חתימת ההסכם על ידי היועץ המשפטי של הנתבעת בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), התשל"ו-1975. לפיכך, טענה הנתבעת בסיכומיה כי המדובר בהסכם פסול הנגוע באי חוקיות, ולכן בטל לפי סעיף 203 לפקודת העיריות.

9.                  נטען כי התובעת לא סיפקה לנתבעת כל שירות או ייעוץ על פי ההסכם או כזה שהביא לתיקון מכסת המגמות בנתבעת ו/או להגדלת התקציב ממשרד החינוך, כי לא הגישה לנתבעת ו/או למשרד החינוך כל דו"ח הכולל נתוני בדיקה או דיווח על העבודה שביצעה, בהתאם להסכם, ואף לא עמדה בנטל המונח לפתחה להוכיח כי הסכומים הנתבעים על ידה משקפים שכר ראוי עבור עבודתה.

10.              עוד טענה הנתבעת בתצהיר העדות הראשית מטעם מנהל מחלקת החינוך בנתבעת, מוחמד שמא (להלן: " שמא"), בסעיף 4 כי גם אם חל שינוי בתקציב במהלך שנת 2007, הרי שזה אינו נובע משירותי התובעת, אלא, בין היתר, כתוצאה מטיפולה השוטף של מחלקת החינוך בנתבעת ושל שמא עצמו, בעקבות פגישה שהתקיימה בחודש אפריל 2007 עם מנהל היחידה המטפלת בפרופיל בתי הספר במשרד החינוך, אשר הנחה את שמא להגיש למשרד החינוך עדכון של מספר התלמידים בבתי הספר התיכוניים בטמרה על פי הנוסחאות הקבועות. שכנשאל שמא בחקירתו כיצד מתיישבת תשובתו כי  תוספת התקציב נובעת מתיקון מספר התלמידים בלבד, דבר שנערך על ידי מזכירות בית הספר באמצעות מערכת הממב"ס עם האמור בסעיף 4 לתצהירו השיב כי: "מה שכתבתי שם מתייחס לבית ספר תיכון ד"ר הישאב" ואולם השירותים נשוא התביעה כלל לא מתייחסים לבית ספר זה.

11.              בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי ביום 30.11.11, העידו מנהל התובעת, אברהים שדאפנה (להלן: " שדאפנה"); ושמא.

12.              בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 14.11.12, העידו שדאפנה (על תצהירו, ת/1); ושמא (על תצהירו, נ/1). בתום הישיבה, הסכימו הצדדים, כאמור, למתן פסק דין על דרך הפשרה, כולל אפשרות של דחיית התביעה, כאשר הודעת הנתבעת על הסכמתה נמסרה לאחר שבא-כוחה קיבל את הסכמת הגזבר והחשב המלווה.

13.              לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, ובכל החומר שצורף לתיק על ידי ב"כ הצדדים, לרבות התצהירים מטעם הצדדים ונספחיהם, שמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן, וכן לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים בסיכומיהם, ולאור הסמכות שניתנה לי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת לסילוק התובענה, סך של 21,100 ש"ח כולל מע"מ (להיום) בתוספת אגרת פתיחת ההליך ששולמה במסגרת הליך זה ובתוספת האגרה במסגרת תיק ההוצל"פ כשהן משוערכות מיום תשלומן ועד היום וכן שכ"ט עו"ד הן בגין ההליך בפניי והן במסגרת תיק ההוצל"פ בסכום כולל של  3,015 ש"ח.

14.              הסכום שנפסק ישולם בשלושה תשלומים חודשיים רצופים ושוים ע"ס של 6,700 ש"ח (כאשר  לתשלום הראשון יתווספו גם מלוא ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו)  כאשר התשלום הראשון ישולם עד 1.2.2013, השני עד 1.3.2013 והשלישי עד 1.4.2013.

15.              איחור של 7 ימים בביצוע התשלומים נשוא פסק דין זה לא יהווה הפרה של פסק הדין ואולם איחור מעבר לכך  יביא להעמדת מלוא סכום פסק הדין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ובניכוי הסכומים (המשוערכים) ששולמו, לפרעון מיידי.

16.              מיד לאחר תשלום פסק הדין ידאג ב"כ התובעת לסגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח בקשר עם הליך זה. 

לאור המתווה הדיוני ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה ואני מורה  להשיבה לתובעת באמצעות בא כוחה.  

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום .

5129371